זלאיטארט גלריה לאמנות - תערוכת הציירת ענת אגמי

גלריה זלאיטארט
הגלריה בחופשה בחודש אוגוסט
חופשה נעימה גם לכם

אירועי חודש אוגוסט

נסים זלאיט, צייר

גלריה זלאיטארט
הגלריה בחופשה בחודש אוגוסט
חופשה נעימה גם לכם

אירועי חודש אוגוסט

ענת אגמי

בפתיחת התערוכה דיברנו שתינו, ענת אגמי ואני. כל אחת בתורה שיתפה את הקהל הרב שהגיע במילים שנבעו מהלב. אלו לא היו מילים מתוך טקסט מלומד או אקדמי, או כאלה שצריך להתאמץ ולהבין. היו אלה מילים שנאמרו מתוך אהבה, מילים שרצו לגעת.
מילותיה של ענת אגמי בערב פתיחת התערוכה
תודה שבאתם , זה כנראה יקח לי עוד כמה שנים לקלוט שאנשים באמת טורחים לצאת מהבית ולבוא לראות. חשבתי שהפעם אומר כמה מילים ככה בלי לכתוב אותן קודם אבל פחדתי שאתבלבל ואשכח ואקפא אז כתבתי.
קודם כל מילה על הגלריה הזאת גלריה זלאיט. גלריה שעירית האישה המופלאה הזו הקימה כדי להכיל את הציורים של אביה האיש והצייר הכל כך מיוחד הזה ניסים זלאיט . זכיתי להכיר את שניכם לפני כמה שנים , הציורים הייחודיים שלך ניסים , ההתמדה שלך והיכולת שלך להמציא את עצמך מחדש שוב ושוב הן השראה גדולה עבורי ואני חשה כבוד גדול להיות כאן ולתלות את הציורים שלי על הקירות שלך ואני מודה לך עירית על הזכות שנתת לי ועל המקום המיוחד והמכובד הזה שהקמת עבור אביך והחלטת והגדלת לעשות ולפתוח אותו גם כבית חם לאמנים רבים אחרים . אין כמוך . 
הדרך שעשיתי מאז שאימי המתוקה הלכה לאי שם היתה מלאת חתחתים ואתגרים ומה שחיזק  אותי בין השאר היא הידיעה שתהיה לי כאן תערוכה , שיהיה לי חלל מכובד שימלא את החללים והסדקים שנוצרו עם לכתה . 
בחודשים האחרונים ירדתי כל ערב עם גיסתי לשעבר לים אל השקיעות .  אדוות , הקצף הלבן הזה של הגלים שמאז ילדותי נראה לי תמיד כעדרים אין סופיים של סוסים קטנים שדוהרים אל החוף ומתרסקים ואחריהם באים עוד ועוד לעולם ועוד 
האדוות האלו , התנועה הבלתי פוסקת של המים 
הסער , הרוגע וההמשכיות הזו יחד עם השיר של ג׳ניסיס עם פיל קולינס ששר על האדוות שהתנגן כל השנה בסטודיו ובלב sail away away Ripples never go back 
, יחד עם הדיו הלבן שטייל קווים קווים באופן חופשי על ציורי השמן הישנים והחדשים , האדוות האלו הן שבראו את התערוכה הזו . 
והכי חשוב האהבה , העקשנות הזו למרות כל האפילה סביב , החדשות , הרוע , הצער והסחי , להתעקש ולא לוותר עליה לעולם גם כשהיא מתרסקת שוב ושוב אל החוף להמשיך להתרומם ולבוא בדיוק כאותן אדוות .
סוף חפירה ( כמו שאני כותבת לבנים שלי בווטסאפ ) 
רוצה לומר תודה להנרי אישי ואהובי על החיבוק היומיומי שלך על כך שאתה עוטף אותי בצמר גפן מתוק ולא נותן לאיש להרע לי . 
לבבסי החברה שלי שמלווה מקרוב את התהליך המטורף של היצירה בעליות ובמורדות שלה ותמיד מחזקת , מקשיבה ואוהבת . 
תודה לבניי טומי ויאן וטל כלתי המתוקה והנכד האוצר , אתם האור .
לתוש המתוקה שראתה איתי שקיעות 
לדני אחשליהגדול הטוב והמפרגן  
ולחברים שלנו הטובים שממשיכים לבוא ולפרגן 
למאיר ודינה על הפונצ׳ הנצחי והאהבה 
לדימה האלוף שתמיד מוכן לנגן לנו מהלב 
תודה לצ׳ולה שלי בזכותך אני בחיים 
תודה לכם 
תודה שבאתם לראות מקרוב
קטע שהקראתי מתוך ספרי "אני, הבת שלו, שם זמני" בו מופיעה פסקה המתארת את רגע ההיכרות שלי עם ענת אגמי
דפקתי על דלת דירתה.
"רגע," נשמע קולה, ומיד אחריו שיעול מלא עשן הסיגריות, מוכר לי כל כך. הדלת נפתחה ואני חציתי את הסלון לחדר מעברו האחר, כפי שעשיתי אחת לשבוע או לשבועיים, מאז נכנסה לחיי.
ואז ראיתי אותו עומד במלא הדרו, ענק, יופיו עוצר נשימה.
עמדתי והסתכלתי בו כאילו היה מגנט עצום שמשך את לבי אליו. לא יכולתי להוציא מילה מפי. התקרבתי, התרחקתי קצת ועוד קצת ושוב התקרבתי. חשתי גלי חום של אהבה גדולה שלא חוויתי מעולם, כלפי זו שבביתה הייתי ושהביאה אותו אל ביתה. לא יכולתי להסיר את עיניי.
"הוא מוצא חן בעיניך?"
מי צייר אותו? לחשתי, והרגשתי שלראשונה התחלנו לדבר בשפה אחת. שנים אנחנו מדברות ועוד לא נגענו ממש. פתאום נדמה שנמצאה השפה שתחבר אותי אליה. שפה שעד כה לא דוברה בינינו, שלא ידעתי שלמדתי אי פעם, שלא ידעתי שהיא דוברת.
תשובתה פתחה בלבי חדר שמור במיוחד שעל דלתו רשום "ענת אגמי".
 

לקבלת פרטים נוספים ולהזמנת יצירות
מלאו את הטופס ונחזור אליכם בהקדם:

מעוניינים להצטרף לרשימת הגלריה?
מלאו פרטיכם בטופס הבא:

phone2, phone, contact, telephone, support, call


074-767-94-51

envelop2, envelop, mail, email, contact, letter

irit.dallal@gmail.com

home2, home, house, building

בנימין מטודלה 55 שיכון דן, תל אביב

bell, bell, alarm, notification

ג', ה'- 15:30-19:00 | ד'- 11:00-16:00