09 Jul
09Jul

איך בחרתי את האוצרת לתערוכה?

תערוכה ראשונה, מזה חמש שנים, מחוץ לגלריה שלנו. אני לא אוצרת במקצועי ואת התערוכות של אבא שלי בגלריה שלנו אני מקימה לבד, על פי מה שאני אוהבת. זה "הבית שלי" וזו מהות הגלריה שלנו.

בכל התערוכות בהן השתתף אבי עד שפתחנו את הגלריה שלנו, תערוכות יחיד או קבוצתיות, תמיד היו אוצר או אוצרת. אם הם היו אלה שארגנו את התערוכה או אלה שעבדו מטעם המקום בו נערכה. לי מעולם לא היתה אפשרות בחירה ואם להודות על האמת, זה היה ממש נוח.

והנה יצאנו לתערוכה "בחוץ". אבי ביקש ו'בית האמנים ראשון לציון' שמח לארח אותו.

די מוקדם החלטתי שאת התערוכה הזו אני לא רוצה לאצור. 

עכשיו הגיע החלק המסובך: למי לפנות? מה יהיו השיקולים בבחירה? האם לפנות למי שכבר אצר/ה בעבר תערוכות שלו? האם לבקש המלצות? האם לפנות למי שביקרתי בעבר בתערוכות שאצרו?

האם לפנות למי שכבר אצר/ה בעבר? כולם עשו עבודה שאהבתי, הם כבר מכירים את העבודות וידעתי שיאצרו שוב תערוכה נהדרת. 

האם לבקש המלצה? יש אוצרים ואוצרות רבים שאני לא מכירה ובטוח שעושים עבודה מצוינת.

האם לפנות למי שבקרתי בתערוכות שאצרו? יש כמה אוצרים שאהבתי את עבודת האוצרות שלהם שהיתה מקצועית ומכבדת.

מה היו השיקולים שלי כשפניתי למלינה גברעם לאצור את התערוכה של אבי, נסים זלאיט:

1. אוצרת שאף פעם לא אצרה תערוכה שלו וגם לא ממש מכירה את יצירתו. למה זה טוב? כי זו תהיה תערוכה שונה מאלה שהיו עד כה. אוצר או אוצרת שכבר הקימו בעבר תערוכה לאבי, היה מאוד נוח לפנות אליהם וסיכוי מצוין שתהיה תערוכה טובה, אבל גם  סיכוי גדול (לפחות כך חששתי) שבתערוכה לא יהיה חידוש מתערוכות קודמות.

2. אוצרת שכבר ראיתי בעבר תערוכות שאצרה, והתרשמתי מהמקצועיות והתוצאה. למה זה טוב? כי יש סיכוי גדול שגם את האוצרות לתערוכה הזו היא תעשה במקצועיות הראויה. היה לי ברור שלא אבקש המלצות ולא אפנה לאוצרת שאיני מכירה את עבודתה. ככה אני, לא בוחרת על עיוור, גם אם יש המלצות מצוינות.

3. מלינה אמנית בעצמה. בקרתי בעבר בתערוכות שלה כי אני אוהבת את יצירותיה. בקרתי אותה גם בסטודיו שלה. ידעתי שכאוצרת היא תדאג שנהיה מרוצים אבל לא תוותר על עבודת אוצרות מקצועית ובלתי מתפשרת. 

4. מהיכרות העבר ידעתי שמבחינה אישית יהיה לי נוח לעבוד איתה.

5. שיקול אחרון ולא פחות חשוב, מלינה כאמנית נמנית על אמני ראשון לציון וחברה בעמותה לאומנות חזותית בעיר. היא פעילה בבית האמנים, מכירה את הנפשות הפועלות, ולא פחות חשוב, בעלת קשרים עם אנשים מהתחום שאינם מכירים את עבודתו של אבא שלי. התערוכה הזו היא הזדמנות טובה להרחיב את המעגל.

לסיכום או מה עבד ומה לא עבד והאם אני מרוצה גם עכשיו, שבוע לאחר רדת התערוכה:

אתחיל מזה שכשמלינה הסכימה להיות אוצרת התערוכה, ידעתי שהתערוכה הזו תהיה תערוכה טובה.

כשהיא אמרה שהיא רוצה לעשות לו תערוכה מוזיאלית, ידעתי שהבחירה בה היתה נכונה. היא פשוט אמרה בקול מילים שאני לא העזתי.

כשהצעתי שמות לתערוכה והיא בעדינות הציעה את השם הכי קולע "בחרתי במופשט", ידעתי שהציורים של אבא שלי בידיים טובות.

כשביקשה להגיע לסטודיו לבחירת עבודות ולא הסתפקה בשליחת דימויים אליה, ידעתי שתהיה אוצרות רצינית ומקצועית.

בסטודיו עמדנו מול מאות עבודות והבחירה לא היתה פשוטה. התעוררה גם אי הסכמה בנוגע למספר ציורים, האם להציגם או לא. בעדינות ובאסרטיביות מלינה לא ויתרה. אני מצידי החלטתי לשחרר ולסמוך עליה. היא האוצרת והמילה האחרונה היא שלה. זה הוכיח את עצמו בגדול. איך? למשל, הציור בו היא בחרה להיות הציור המרכזי בתערוכה היה 'שוס'. אין לי מילה אחרת. 

רואים את ציור ה'סברס' שתופס את הקיר המרכזי? ולחשוב שאני לא רציתי אותו בכלל בתערוכה!


ואיך היא חשבה על אבא שלי. הצייר שלא יכול להגיע לתערוכה של ציוריו. "ניתן לו מקום" היא אמרה ויצרה בחלל הקטן בו הוצגה התערוכה מעין סטודיו, עם כן הציור שלו שהועבר אל בית האמנים, ועליו ציור שלא הגיע לידי סיום, וליד מסך שהקרין בלופ סרטון שצילמתי אותו עובד בסטודיו ומראה למה אבא שלי קורא "עבודה": איך הוא מותח בד על מסגרת, מכין בעצמו את הגרונד, מתחיל לצייר, מכין את החומרים לתבליטים, איך הוא מניח אותם על הבד, איך הוא מצייר עם ה'מברשות' המיוחדות שהכין לעצמו, ועוד. כמה רגישות ואומץ היו בהחלטה הזו שלה.

ואיך העין שלה קלטה את ציורי שלושת הפורטרטים שצייר אבי לפני 70 שנה והחליטה להציגם בתערוכה שנקראת "בחרתי במופשט".

והגיעו מבקרים לתערוכה שאני לא מכירה. גם הם לא מכירים את עבודתו של אבי אבל מכירים את בית האמנים, מכירים את מלינה והגיעו כי היא הזמינה. אחת מהן היתה זיוה קורט, חוקרת אמנות ואוספים, שאפילו כתבה פוסט על התערוכה. ובכלל כדאי להירשם ולעקוב אחרי הבלוג שלה

אין לי אלא לומר תודה למלינה גברעם על העבודה הרבה שהשקיעה לפני ובמהלך התערוכה

לויויאן בירקנפלד שבאופן לא צפוי הסכימה לערוך תערוכה לאמן שאינו נמנה עם אמני העיר

לד"ר יהודית שפלן, על כתיבת טקסט מקצועי לתערוכה ועל ניהול 'שיח גלריה' שונה ומרתק

לבית האמנים ראשון לציון על האירוח הנפלא והתומך


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.