פניה לגלריה לפני תערוכה


16 Nov

הגיעו אלי שתי פניות שונות משתי אמניות. מעניינת הגישה של כל אחת מהן וחשוב לציין שאת שתיהן איני מכירה. הראשונה כתבה כתגובה לפוסט שפרסמתי בפייסבוק: "הבנתי שפתחת גלריה משלך. כמה עולה לערוך תערוכה בגלריה שלך?" השניה פנתה דרך תיבת הדואר של דף הגלריה בפייסבוק וכתבה: "האם יש אפשרות לתאם פגישה ולבוא עם עבודות?"
הסמיכות בקבלת שתי הפניות והשוני בגישה של שתי האמניות הביאו אותי לכתוב את הפוסט הזה. מה בעצם יש לנו כאן?
הפניה הראשונה:
1. האמנית אינה מכירה אותי או את הגלריה שלנו.
2. האמנית מחפשת מקום להציג את עבודותיה כשהקריטריון הקובע הוא המחיר.
3. האמנית יוצאת מנקודת הנחה שאם היא תסכים למחיר שהגלריה תיגבה היא תוכל להציג תערוכה של עבודותיה.
4. האמנית יוצאת מנקודת הנחה שהגלריה מציגה כל אמן המוכן לשלם את המחיר הנדרש.
לסיכום: התנהלות מאוד לא מקצועית של אמנית.

הפניה השניה:
1. האמנית אינה מכירה אותי או את הגלריה.
2. האמנית רוצה להגיע ולהתרשם לפני החלטה שלה להציג במקום.
3. האמנית קובעת פגישה על מנת להיות בטוחה שאהיה זמינה במידה שתרצה לברר פרטים.
4. האמנית יוצאת מנקודת הנחה שהגלריה אינה מציגה כל אמן ולכן מגיעה עם עבודות לדוגמה.
5. האמנית מתייחסת בכבוד לעצמה ולזמן העומד לרשותה.
לסיכום: התנהלות מאוד מקצועית של אמנית.

ולמה אני כותבת את כל זה? 

מאז שהתחלתי את דרכי בעולם האמנות הלכתי הרבה, במלא מובן המילה. הלכתי לכל גלריה בה רציתי לערוך תערוכה לאבא שלי, הצייר נסים זלאיט. הידע שלי בתחום היה אפסי, כמו גם ההיכרות שלי את הגלריות וחללי התצוגה, שלא לדבר על האנשים המנהלים מקומות אלה. לכל גלריה שרציתי לערוך בה תערוכה, הגעתי. במידה שהמקום מצא חן בעיני פניתי לבעל המקום.
וכן, היו מקומות שהגעתי אליהם וידעתי שלא ארצה להציג שם. והיו גם כאלה שפנו אלי וידעתי ששם איני רוצה להציג עבודות של אבי.

למה?

כי כך הרגשתי. זו ההכוונה הטובה ביותר שיש לי


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.